שיטת התפוזים

כשהייתי בתיכון, עבדתי באחת החופשות בקטיף.
ככה זה מתחיל : קמים מוקדם בבוקר, עולים על העגלה הרתומה לטרקטור ונוסעים לפרדס, קטיף תפוזים!

כל קוטף מקבל תרמיל, סולם ושורת עצי תפוז. מטפסים על הסולם, קוטפים, ממלאים את התרמיל ומרוקנים אותו לארגז גדול. בסופו של יום כל התפוזים שנאספו בארגזים מובלים לבית האריזה, למיון התפוזים עפ"י גודל התפוז ואיכותו.
לפי כמות הפעמים בהן הזכרתי את הפרי – כנראה שהפעם אני רוצה לדבר על מיון תפוזים.

אוקיי, אז איך ממיינים תפוזים?

השיטה פשוטה ויעילה – התפוזים מתגלגלים על מסלול ממתכת או מעץ שבתחתיתו חריץ דק שהולך ומתרחב, מתחת למסלול המחורץ יש תאים בחלוקה פחות או יותר אחידה. התפוז מתגלגל במורד המסלול המחורץ עד שהוא מגיע למקום בו החריץ מספיק רחב ומאפשר לתפוז ליפול לתא שמתחתיו. תפוזים קטנים נופלים בהתחלה, תפוזים גדולים נופלים בסוף.

התוצאה – התפוזים ממוינים לפי גודל, כל תפוז מטופל בשלב המוקדם ביותר שבו ניתן היה לטפל בו. בלי מיכשור אלקטרוני מתקדם, בלי ידיים שעוסקות בפעולה מחזורית ושוחקת, פשוט מסלול משופע עם חריץ בתחתית.

רגע, רגע, רגע, הבלוג הזה עוסק במערכות מידע, אז מה הקשר לתפוזים?

אז הנה – הקשר הוא שימוש ב-"שיטת התפוזים" כגישה לטיפול במצבים השונים ובתהליכים בהם עוסקת מערכת המידע.

שיטת התפוזים בעולם מערכות המידע

תהליך המכיל "שיחה" בין המערכת לבין המשתמש עלול להיות מורכב ומסורבל אם הוא לא מתוכנן בצורה נכונה. מילוי טופס או שאלון המכיל סעיפים רבים הוא חוויה שמשתמשים מנסים להמנע ממנה, במיוחד אם לאחר מילוי שדות רבים  מתגלה שהבקשה כלל לא אפשרית למימוש.
נסו לדמיין טופס הזמנת שירות לתיקון המזגן שהלקוח צריך למלא ולשלוח באמצעות אתר האינטרנט של חברת השירות. הטופס מכיל שדות רבים שמכילים את כל המידע הדרוש, כדי לאפשר למערכת לקבוע את סוג הטיפול, לבחור את הטכנאי האיזורי ומועד ההגעה הרצוי.
לשם ביצוע הזמנה תקינה ולהכניסה לתור ההזמנות, על המערכת לבדוק את המידע המוזן בטופס ולתת חיווי למשתמש.
בחלוקה גסה – ישנם שני סוגי בדיקות:
א. בדיקת ערכי השדות עצמם (לדוגמא – מספר טלפון שמכיל רק ספרות, מילוי שדות שהם חובה וכדומה), זו בדיקה שמתבצעת על-פי רוב בדפדפן במחשב הלקוח.
ב. שילוב של השדות השונים, או התאמה בין המידע בטופס לבין מידע אחר (למשל – קיום מספר המזגן ברשימת הזכאים לשירות) – בדיקה שנעשית בחלקה בדפדפן ובחלקה מול השרת.

כאן נכנסת שיטת התפוזים – שעוזרת לטפל קודם ב"תפוז" שנופל ראשון – בדרך כלל אלה יהיו הבעיות שהכי קל לטפל בהן, והן דורשות את מינימום המשאבים של החברה, או שאלות שמענה עליהן יעצור את מילוי הטופס וימנע סירבול מיותר של הלקוח – הרי אין טעם לרשום את כתובת הלקוח ותיאור התקלה, אם הלקוח כלל אינו ברשימת המנויים לשירות. במקרה כזה יש להפנות את הלקוח לטופס הצטרפות או למענה אנושי לבירור המקרה.

תחום אחר בו עושים ניתוח בשיטת התפוזים הוא כאשר רוצים לשפר ביצועי תהליך מבוקר שמתרחש פעמים רבות. השיטה הנכונה היא לבצע בהתחלה את התנאי שמכשיל את רוב המקרים, וחוסך ביצוע חישובים נוספים בהמשך.

דוגמאות

הזמנת חופשה בחו"ל

במערכת הזמנת נופש מתבצעות הבדיקות הבאות טרם ביצוע ההזמנה והתשלום:

1. שם משפחה ופרטי רשומים באותיות אנגליות בלבד.
2. ילדים נחשבים במעמד "ילד" עד גיל 12 בלבד.
3. טיסת "חזור" לא יכולה להיות לפני או ביום טיסת ה"הלוך"
4. יש במלון חדר מתאים לגודל המשפחה
5. יש מקום בטיסה לכל האנשים בהזמנה
6. יש טיסה ביום ההזמנה

אם יש בדיקות סף שעשויות "להפיל" את הבקשה אזי בהתאם למודל שיטת התפוזים נבצע קודם את הבדיקה החמורה ביותר, במקרה המוצג – הבדיקה הראשונה (שמות באנגלית) מתבצעת כבר בדפדפן, ומבין החמש האחרות – אם אין טיסה בתאריך המבוקש הרי אין טעם לבדוק או לתקן את יתר הנתונים, במיוחד אם חלק מהבדיקות מתבצע מול מערכות אחרות, ניתוח נכון של התהליך יוביל להוספת שדה המכיל את כמות הנוסעים, שייבדק, יחד עם מועדי החופשה המובקשים מול השרת, לפני פתיחת המסך בו מזינים את כל פרטי הנוסעים.

מועדון לקוחות

רשת שיווק גדולה מנהלת מועדון לקוחות, חבר מועדון יכול לצבור נקודות בגין רכישה, דמי מנוי או השתתפות במבצע פרסום, גודל ההנחה שמקבל לקוח מורכב מסכום של כל קניה, מוצרים שמשתתפים במבצע ומעמד במועדון הלקוחות, לפי הכללים הבאים:

1. מעמד פלטינה מזכה ב-20% הנחה.
2. רכישה ב-1000ש"ח במעמד זהב מזכה ב-15% הנחה.
3. מעמד זהב מזכה ב-10% הנחה.
4. רכישה ב-5000ש"ח בחודש קלנדרי מזכה ב-12% הנחה, ללא קשר למעמד.
5. מעבר למעמד גבוה יותר מתרחש ברכישה מצטברת ב-25000ש"ח.
6. לקוח חדש שמצטרף זכאי ל-25% הנחה בקניה הראשונה.

במקרה המתואר – בתום כל רכישה הלקוח צריך לקבל את ההנחה המירבית. הבדיקה הראשונה שיש לבצע היא כמובן – האם הלקוח הוא חבר מועדון.
אם לא – הזדמנות מצויינת לפתות אותו להצטרף ולתת לו הנחה, שאר הבדיקות מיותרות.
על-פי שיטת התפוזים – אם הוא חבר מועדון, נבדוק את רמת החברות ולפי זה ניתן את ההטבה, כשהמעמד הוא פלטינום – הזכאות להנחה נקבעת על 20% ואין צורך להכנס ליתר החישובים.

אבחון בעיות

מערכות "בינה מלאכותית" או "מערכת מומחה" זהו שם כללי לכלים ממוחשבים שמסייעים במציאת פתרון מתוך מאגר פתרונות אפשריים. במערכות כאלה השיטה הנפוצה היא דווקא שיטת התפוזים ההפוכה – קודם שוללים את כל הפתרונות שבוודאות אינם מתאימים ונשארים רק עם מגוון קטן יותר של פתרונות ממוקדים לאחר כל סבב. בשיטה זו עובד המשחק המפורסם של השדון ששואל שאלות ומוצא את הדמות שחשבתם עליה – ככל שהתשובה לשאלה משאירה פחות פתרונות אפשריים – כך גדל הסיכוי למצוא תשובה בכמות שאלות קטנה יותר.
שלילת כל הדמויות הדמיוניות משאירה ברשימת התשובות האפשריות רק דמויות אמיתיות, שלילת בעלי חיים משאירה רק אנשים או חפצים וכך הלאה…
מקווה שלא קילקלתי לכם את ההנאה מהישומונים האלה 🙂

מה עושים עם זה, תכל'ס?

כשמנתחים מערכת ומעצבים פתרון תוך שימוש בשיטת התפוזים – מתאמנים בחשיבה תהליכית במקום חשיבה אינטואיטיבית.
מנסים למפות את כל השאלות שהיינו שואלים את המשתמש שעובד עם המערכת, ולסדר אותן בדמיון בצורה כזו שתקצר את המסע של המשתמש עד להגעה לתוצאה הרצויה.

משתמש שמחפש נופש בחו"ל ולאחר מילוי 20 שדות של מידע אישי מגלה שכלל אין טיסה ליעד שהוא רוצה, לא רק שהוא לא יזכור את אתר ההזמנות הזה לטובה, אלא ייתכן שהזכרון שישאר אצלו הוא שבחברה הזו אין מבחר יעדים או סוגי נופש.

חווית משתמש טובה, גם במקרים של תוצאה שלילית, עשויה להיות הגורם המכריע שיחזיר את הלקוח הפונטציאלי לחיפוש הנופש הבא.

למי שסקרן לראות איך העקרון עובד בצורה קצת יותר מודרנית – אפשר לראות בסרטון זה (אחרי שעשיתם לייק, לפוסט שלי, לא לסרטון…)