פוסט זה מבוסס על סטטוס שפורסם במקור בדף הפייסבוטק שלי ב 12.12.12
כמה מאמץ צריך להשקיע במערכת מידע (או אתר אינטרנט) כדי שיתמכו במשתמשים שקוראים וכותבים בשפה אחרת (שונה משפת הממשק המקורי)?
אם תשאלו את השאלה הזו במערב אירופה, התשובה תהיה כנראה "זה לא ממש מסובך, מתרגמים וזהו..", ובאמת, זה לא ממש מסובך, רוב הכלים לתרגום אוטומטי "אוכלים בלי מלח" הסבות מאנגלית לגרמנית או צרפתית (ולהפך), אך כשמתקרבים מזרחה – פתאום נכנסות אותיות חדשות (יוונית, קירילית, אותיות ארמניות, גיאורגיות…) והתשובה כבר פחות "קלילה", אבל עדיין מדובר רק על תרגום (שמסתבך קצת) והכנסת גופנים (פונטים) נוספים.
אז מגיעים לערבית (על נגזרותיה) ועברית – כאן העסק מסתבך ממש, כי אנחנו כותבים "הפוך"!
זה השלב שבו נופל האסימון ומבינים שכל תכנון המסך מתהפך, תבנית הקריאה של מסמכים בעברית/ערבית היא שונה מאשר תבנית קריאה משמאל-לימין, וגם הלוגו בדרך-כלל, צריך לעבור עיצוב מחדש (מי שזכה לראות את הגרסאות הראשונות של SAP בעברית וודאי זוכר את הלוגו שהופיע בכתב ראי).
בשנים האחרונות עסקתי בהתנדבות בתרגום ממשק המשתמש של שני אתרי גניאלוגיה גדולים – MyHeritage ו- Geni. בכל אחד מהם היה ממשק תרגום שאיפשר למתרגמים לתרגם ביטויים משפת המקור (אנגלית) לשפה המקומית של המתרגם.
באחד האתרים לא הוצג הקשר הלוגי בין הביטוי לבין המקום בו משתמשים בו, והתוצר של התרגום היה לעיתים משעשע ולעיתים מביך. היו מקרים שבהם יצרו תרגום אוטומטי באמצעות אחד הכלים הקיימים ברשת – ואז קרה לא פעם שהביטוי עצמו תורגם נכון, אבל ההקשר שלו ליתר הפסקה שבה הוא הופיע היה מוזר (בלשון עדינה).
בנוסף לכל הנ"ל – חלק מהמסכים לא הוסבו לתצוגה מימין לשמאל, והמלל עלה על תמונות ולהפך.
מה אני רוצה לומר בעצם?
שטיפול נכון בפרטים הקטנים הוא לא מספיק, צריך לראות את התמונה הכוללת, ולבדוק שכל החלקים מתחברים אחד לשני בצורה נכונה.
