מה אתם עושים כשאתם קונים או מקבלים במתנה טוסטר חדש?
כמה מכם מוציאים אותו מהקופסא, מחברים לחשמל, זורקים את הקופסא עם כל הניילונים והניירות, מכניסים פרוסת לחם ולוחצים על הידית הקטנה?
כמה מכם מוציאים את החוברת, קוראים אותה מתחילתה ועד סופה ורק אז ניגשים לחיבור המכשיר לחשמל והפעלתו?
עבור כל מי שענה "אני" או "כן" או הנהן בחיוך של הזדהות עם הקבוצה הראשונה, נולד הביטוי RTFM, שפירושו המילולי "קרא את המדריך המז…" (Read The F… Manual).
RTFM זו התשובה שמקבלים בכל מיני פורומים כששואלים שאלה שכלל לא היתה נשאלת לו היו קוראים את המדריך.
נתחיל בסיפור קצר שקשור קצת בעקיפין לתחום שלי (מערכות מידע)
רכב חדש ומדריך למשתמש
כשקיבלנו את הרכב החדש שלנו, על התצוגה הדיגיטלית, בין מד המהירות למד הסל"ד, הופיעה ההודעה:
"Turn on fuse switch"
התעלמנו ממנה כמה ימים עד שאשתי שאלה אם שמתי לב שבתחילת הנסיעה השעון לא מראה את השעה הנכונה ולוקח לו קצת זמן עד שהוא "מתכוונן" ומציג את השעה הנכונה. זה היה הטריגר לעיין בספר לנהג שקיבלנו עם הרכב – בפרק על הנתיכים היה מוסבר על מפסק קטן בתיבת הנתיכים שתפקידו לאפשר עבודה על מערכות החשמל של הרכב ולהגן על יתר הרכיבים. מודגש בספר שבסיום העבודה צריך להחזיר את המפסק למצב "ON", כנראה שמי שהתקין את משבת המנוע(אימובילייזר) או משהו אחר לפני שקיבלנו את הרכב, לא טרח להחזיר את המפסק לקדמותו.
כמובן שאחרי העברת המפסק למצבו הנכון, גם השעון התחיל להראות את השעה הנכונה מיד עם התנעת הרכב.
ועכשיו, כל אחד עם עצמו בשקט – מי באמת קרא את "המדריך לנהג"?
פעם השתמשנו בביטוי "יקה פוץ" כדי לתאר מישהו שעושה הכל בדיוק כמו שכתוב, התאור הזה נכון מאוד למנטליות במדינות רבות במרכז אירופה, גם על האמריקאים אומרים שהם עושים הכל "לפי הספר", ואילו אנחנו הישראלים "אלופים באילתורים", או בניסוח מציאותי יותר (וגרוע יותר) – "אני?, אני יודע הכל, בשביל מה לקרוא?", ובגרסא עוד יותר מתקדמת "מה כבר הם יכולים ללמוד אותי?"
מעניין אם זה באמת עניין של גאוגרפיה או עניין של אופי, ואולי זו אותה שאלה בתחפושת שונה?
אין לי תשובה, אבל יש לי סיפור.
מדריך למשתמש בעידן האינטרנט
הפוסט הזה נולד אחרי שבוע של עבודה מאומצת על אתר אינטרנט שאני בונה. זה אתר בוורדפרס, כלי לבניית אתרים שאינו חדש לי, אבל אני עדיין רחוק מלהיות מומחה. הסיבוך הוא שמדובר באתר רב-לשוני, שכולל סליידר (תמונות מתחלפות) בדף הראשי, מתחתיו "קדימון" לשלשה עמודים מובלטים / מומלצים (Featured pages) וכמובן תאימות מלאה של כל התוכן והתפריטים, בין כל השפות של האתר.
(בפסקאות הבאות יש קצת חומר טכני, מי שמכיר וורדפרס יהנה מאוד, מי שלא – לא להיבהל, הדברים די מובנים גם ככה)
התחלתי בחיפוש תבנית מתאימה שכוללת סלידר ודפים מומלצים, התלבטתי בין הקמת אתר יעודי לכל שפה ופשוט לשכפל את כל השינויים בינהם, או התקנה של תוסף שמאפשר ריבוי שפות באתר אחד.
עוד פרט חשוב – זה אתר שנבנה ללא כוונת רווח (למעט העשרת הידע שלי, שזה רווח גדול) וזו הסיבה שאני שואף להשתמש רק בכלים חינמיים, ובוורדפרס יש כאלה למכביר. לכן בחרתי בתוסף חינמי לניהול האתר במספר שפות, וניגשתי לעבודה. כן. לעבודה. לא לראות דוגמאות, לא לקרוא חומר רקע ולא לקרוא את המדריך למשתמש של התבנית או התוסף.
התבנית שבחרתי בה נקראת קסטומייזר (Customizr), והיא בהחלט מצדיקה את השם שלה, מפני שהיא מאפשרת להתאים כמעט כל דבר באופן אישי לפי הרעיונות העיצוביים של בונה האתר. השקעתי בין שלשה לארבעה ימים בהקמה ראשונית של האתר ובנסיונות מרים ליצור סליידר שמתאים את עצמו לשפות השונות. בשלב הזה האתר לא מיועד לעבוד בעברית, ולכן מראש דילגתי על המשוכה של תמיכה ב-RTL (מלל וכיוון כללי מימין לשמאל). כמו שכבר ציינתי – התבנית תומכת בהרבה אפשרויות, אבל לא מצאתי דרך להגדיר סליידר לכל שפה אלא רק סליידר ראשי. זה היה מה שגרם לי לפנות לעזרת קבוצת הפייסבוק וורדפרס – הקבוצה החדשה, זו קבוצה מדהימה שמורכבת מהרבה אנשים טובים ששמחים לעזור, אנשים כמוני שמקבלים עזרה ועוזרים לאלה שיודעים פחות מהם (ככה לומדים!) וגם אנשים שמגיבים רק כדי להשמיע את דעתם – וגם זה לגיטימי.
הפניה שלי היתה מאוד מדויקת וברורה :
"היי חברים, אשמח לקבל קצת הכוונה. אני מחפש תבנית חינמית + פלאגינים חינמייים שיאפשרו לי את הדבר הבא: אתר רספונסיבי בשלוש שפות (אף אחת מהן לא עברית, כך שאין בעיית ריטול) עם לוגו בפינה, שם ותיאור שמשתנים לפי השפה, החלפת שפה בעזרת אייקונים (כמו simple-language-switcher אבל שיעבוד גם באייפון) סליידר בדף הראשי שהטקסט שלו מתחלף כשמחליפים שפה. הצגת שלשה דפים/פוסטים (פיצ'רד) בדף הראשי. התקנתי polylang, ו-simple-language-switcher כבר ארבעה ימים אני מנסה המון תבניות חינמיות שיש להן סליידר (לפחות לפי התמונה המייצגת), אבל באף אחת לא הצלחתי לבנות סליידר נפרד לכל שפה. ולפני שאני מתייאש - אני שואל פה אם בכלל קיים דבר כזה. אל תשלחו אותי לתבניות פרימיום או אחרות בתשלום - אני בונה אתר בהתנדבות למישהו שאפילו לא יודע שאני בונה לו אתר... ועל הדרך משפר את היכולות שלי בוורדפרס, כך שהמטרה היא גם ללמוד."
כמובן שמיד קיבלתי תשובות בסגנון של "תקנה תבנית פרימיום ב-50$" וכו', אבל לא התייאשתי. זו אפילו היתה מעין זריקת מרץ, כי די מהר הגיתי את הפתרון הבא – התבנית מאפשרת להצמיד סליידר לא רק לדף הראשי אלא לכל דף שארצה. אז בניתי דף "פתיחה" ריק לכל שפה, וחיברתי לה את הסליידר היעודי שלה – יש, הפתרון עובד!!!
כעת האתגר הבא – תקצירי הדפים המובלטים בדף הראשי. זה כבר היה יותר קשה, ההכרות שלי עם תכנות אמיתי של וורדפרס היא לא מספיק גבוהה כדי להתמודד עם זה בעצמי, וגם בפורום לא הצלחתי לקבל תשובה ממוקדת, ולכן שלפתי את גלגל ההצלה השני – חכמת ההמונים – בטוח מישהו כבר ניסה לעשות את זה קודם, הבה נבדוק בגוגל את הצירוף של התבנית ותוסף התמיכה בריבוי-שפות, כתבתי polylang with customizr ו…
קיבלתי המון תוצאות טובות ומדויקות.
RTFM, זה מה שמגיע לי!
למה? כי באתר של מפתחי התבנית, וגם באתר של מפתחי התוסף (שני גורמים שונים, זה מה שיפה בקוד פתוח), יש פרק שמדבר על החיבור בינהם, יש קטע קוד קצר ב-PHP שצריך להוסיף (והוא מופיע שם!!!).
כל שנותר לי לעשות הוא לעבור שלב שלב, לפי ההוראות ולקבל בסוף בדיוק את מה שאני צריך ורוצה.
האתר עדיין לא גמור, אני עובד עליו עדיין ולכן בינתיים אני לא מפרסם אליו קישור, אבל חשוב לי לסכם את המסר העיקרי – לא תמיד צריך לחבר את הטוסטר לחשמל ולצפות שזה יעבוד. כשמדובר במכשיר פשוט – כנראה שקריאת החוברת באמת לא הכרחית (למעט הפרק של הוראות הזהירות).
כשמדובר במשהו יקר שעלול להינזק משימוש לא נכון, או כל דבר שעלול חלילה לגרום נזק לנו או לרכוש – מומלץ מאוד לקרוא את הוראות ההפעלה לפני שמשתמשים.
ובאשר לבניית אתרים בוורדפרס – כמות הדברים שלמדתי בימים הללו של חיפוש הפתרון, לא תסולא בפז, ולכן אני די שמח שלא חיפשתי מיד את הפתרון המתבקש, אלא ניסיתי להתמודד בעצמי. יחד עם זאת – חשוב לציין שזה היה בזמני הפנוי, אני לא בטוח שבמקרה אחר יכולתי לעשות זאת.
חלק גדול ממה שלמדתי מבניית האתר המדובר ישמש אותי לחידוש ועיצוב מחדש של האתר הזה שאתם קוראים בו עכשיו.
שניה לפני סיום – נוסטלגיה…
אסיים בסיפור משעשע – כשהייתי בבית הספר היסודי, המורה עשתה לנו "הפעלה חינוכית", היא הביאה לנו דף שנראה כמו טופס מבחן עם הרבה הוראות ואמרה "קראו היטב את ההוראות ובצעו אותן במדויק". ההוראה הראשונה היתה "יש לקרוא את ההוראות עד סופן לפני ביצוע פעולה כלשהי", בהמשך היו תרגילים בחשבון, בעברית, באנגלית, הנחיות לבצע פעולות כמו לקפוץ על רגל אחת, להרים ידיים ולצעוק את השם ועוד כהנה וכהנה. התלמידים התחילו לבצע את ההוראות, מדי פעם קם תלמיד זה או אחר, קפץ על רגל אחת או צעק את שמו.
כנראה שמשהו גרם לי לעשות בדיוק את מה שהמורה אמרה – וקראתי את כל ההוראות, ובצעתי אותן במדויק – החל בהוראה הראשונה (זוכרים? "יש לקרוא את ההוראות עד סופן לפני ביצוע פעולה כלשהי"). וכך קראתי את כל מה שהיה כתוב בדף, קראתי ולא ביצעתי. ההוראה האחרונה היתה "אל תבצעו את ההוראות שקראתם עד כה, רשמו אם שמכם בראש הדף, המתינו 20 דקות והגישו את הדף למורה". זה בדיוק מה שעשיתי.
אז מה דעתכם? זה עניין של אופי או של גאוגרפיה?
4 מחשבות על “האם RTFM זה עניין של אופי?”
לדעתי זה יותר אופי מגיאוגרפיה (ואת זה אני אומרת אחרי שלוש שנים בקנדה, שהיקה-פוציות שלה נודעת למרחקים). זה גם עניין של הקשר – את ספר הרכב לא קראתי, רק עילעלתי בכמה נושאים עקרוניים (מה הלחץ הנחוץ בגלגלים, איך מכוונים את השעון וכו'). מצד שני, לפעמים כשאני באה לממש משהו חדש בעבודה, אני יכולה לשרוף יומיים על מחקר כדי לוודא שאני עושה את זה נכון בפעם הראשונה; זה על אחת כמה וכמה נכון כשזו עבודה שהלקוח חשוף אליה, וחשוב לעשות עליו רושם של בעל מקצוע, גם אם בצ'ופצ'יק הספציפי של הקומקום הזה מעולם לא נגעת.
הדוגמה שהביא אבי מעניינת. כשהתחלתי לעבוד בחברה הקודמת, פתחו לי כתובת מייל ורשמו אותה לרשימת התפוצה של ה DBA עוד לפני שהתחלתי לעבוד. הצצה חטופה הבהילה אותי עד עמקי נשמתי – מאות הודעות אזהרה ושגיאה מסביבת הפרודקשן – בחיים לא ראיתי כזה דבר בצבא. אחרי תקופה קצרה של עבודה שם הבנתי כמה מתוך זה הוא התראת יתר והורדתי הילוך בלחץ. עם זאת, מערכת טובה צריכה להמנע מהתראת יתר, כדי לא להגיע למצב של "זאב זאב". אולי תכתוב גם על זה פעם? מצד אחד אתה רוצה להתריע על דברים חשובים, מצד שני אתה לא רוצה שאנשים ימחקו את הר ההתראות שלהם בלי לבדוק אותן בכלל.
"זאב זאב" זה זו מחלה קשה, נגעתי בזה קצת בפוסט "לבקר את המבקר", זה בהחלט נושא מעניין לפוסט בפני עצמו. תודה על הרעיון.
אני מסכים שהאופי הוא גורם חזק בחלוקה הלא מדעית ל"פוצים" ואחרים, ואפשר לפתוח כאן דיון מעמיק על הקשר בין הסביבה הדמוגרפית לבין מאפייני התנהגות 🙂
לדעתי הטריק הוא איזון נכון (כמו בהרבה תחומים בחיים)
בקצה אחד- לקרוא את כל ספר הרכב לפני שמתחילים לנהוג
בקצה השני- להתעלם מנוריות או אזהרות שקופצות
ההתנהגות ההגיונית לרוב המקרים (שוב, לדעתי) היא לקפוץ למים ולחקור ברגע שנתקלים בבעיה או כל שאלה שקופצת, כמו שהדגמת עם האזהרה ברכב.
נ.ב. – אולי אתה זוכר שפעם היינו מתעלמים מ-information, warning ואפילו errorים ורק שגיאת severe היתה מקבלת התייחסות 🙂
הדוגמא שנתת לגבי הודעות קומפיילר היא ממש טובה, חבל שלא חשבתי עליה בעצמי.
כשהסבירו לי ש RC=12 ומעלה זה לא בסדר, וכל היתר זה כן, זה נשמע לי לא הגיוני, כי אם כבר גרמו לקומפיילר להודיע הודעה סימן שצריך לקרוא אותה, אבל נכנסתי לזה רק אחרי שהבנתי איך כל העסק עובד, ובאמת גילינו ש RC=8 זה משהו שכדאי מאוד לטפל בו, וגם התעלמות מ- RC=4 עלולה להביא לתוצאות מוזרות בזמן ריצה.