כפי שכתבתי בפרק הראשון, מידע אודותינו נמצא במאגרי מידע רבים, חלקם עוזרים לנו, חלקם לא מעניינים אותנו, וחלקם מפריע לנו, מאוד.
לדוגמא – רשימות הפצה של דואר זבל, פרסומות ותכנים מסחריים שלא ביקשנו.
כל מאגרי המידע הללו נועדו לשרת בעיקר את בעליהם או לקוחותיהם, יחד עם זאת, אין מניעה שאנחנו נוכל להפיק תועלת מהמאגרים האלה, גם אם זו לא המטרה המקורית שלשמה הם הוקמו.
ספויילר: אני ממש לא מתכוון להסביר כאן איך לגנוב מידע ממאגרים רשומים ולהשתמש בנתונים בצורה לא חוקית. מי שחשב על זה הגיע לבלוג הלא הנכון…
הזכרתי בפרק הקודם את מועדוני הלקוחות השונים, שימוש נכון במידע במאגרים אלה, ע"י מנהל המאגר כמובן, מאפשר לנו להנות מהטבות, הנחות ומבצעים. אם עוד לא הפנמתם אז כדאי לדעת שכל הרכישות שלנו, בפירוט מאוד מדויק, נרשמות במאגר המידע של רשתות השיווק (מועדון הלקוחות…). ניתוח הרכישות מאפשר לשלוח פרסום ממוקד, המבוסס על המידע שלנו – פרופיל הרכישות., בשילוב מידע אחר – גיל, מגדר, איזור מגורים ועוד. כמובן שהדבר נעשה כדי להביא אותנו לבצע קניה נוספת ברשתות הללו ולא אצל המתחרות, אבל התוצאה היא שאנחנו מקבלים הנחה על פריט שכנראה ממילא אנו רוצים לקנות, וזו רק דוגמא אחת.
דוגמא מהותית יותר היא המידע הרפואי שנשמר בקופת החולים (לפחות זה כך בקופת החולים שאני שייך אליה), בכל ביקור אצל רופאת המשפחה, ניתן לראות את הסטוריית הביקורים, הבדיקות וההפניות שלי, להשוות בינהן, ולראות את השינויים והקשרים בין התלונות, הבדיקות והתרופות, וכל זה לאורך ציר הזמן. ניתן לבחון השפעה של טיפול או תרופה על תוצאות הבדיקות, המידע האישי שלי נשמר כדי לאפשר לרופא לתת לי את הטיפול הטוב ביותר.
במערכות לניהול שכר וכח-אדם – השכר שמחושב לשכירים שבינינו, מבוסס על מאגר המידע של משאבי האנוש בארגון, בזכות מערכות השכר והמידע הרשום (שעות נוכחות, שעות נוספות, חופשות, שימוש ברכב, נקודות זיכוי במס) חישוב השכר הוא מדויק (גם הוא לא בדיוק לטעמנו…), וכולל את מקסימום המידע הנדרש, במינימום חישוב ידני.
עולם הביטוחים הוא תחום שבו למידע יש ערך רב, מאגרי מידע אודות לקוחות מאפשרים לקבוע את גובה הפרמיה והיקף הכיסוי לפי ההסטוריה של המבוטח, בדגש על תביעות, שינויים בתכולה, ותק בחברה ופרמטרים רבים נוספים, בכל תחומי הביטוח.
מאגרי מידע משרתים אותנו גם בתחום הפנאי – קיימות מספר אפליקציות שבונות את רשימת השירים שאנן אוהבים לשמוע, לפי השירים שאנו בוחרים, ומציעות שירים בעלי מאפיינים דומים, שאולי כלל לא הכרנו, ובכך גם להגדיל את מגוון המוסיקה שאנו שומעים וגם להגדיל חשיפה של אמנים פחות מוכרים, כל זה נעשה באמצעות מאגר מידע שבו כל שיר מתוייג במאפיינים שלו וכך ניתן ליצור רשימת השמעה שבנויה לפי מאפינים דומים, שמתאימים לבחירת השירים שלנו.
עוד דוגמא מעניינת היא מאגר המידע של WAZE (בהנתן שאפשרנו את שמירת המידע הזה) אשר "יודע" להתאים את המסלול המוצע לפי ההעדפה הראשית – מרחק או זמן, אבל גם לפי נקודות ציון שאנו נוהגים לעבור בהן, למעשה, כמעט כל מידע שנשמר לאורך זמן, מאפשר לבצע תחקור מידע, ולאפשר ביצוע שיפורים בתהליכים שגרתיים.
כל הדוגמאות שנתתי לעיל, ואלפי נוספות הן מאגרי מידע שלרוב אינן "מדברים" זה עם זה. אם אנו רוצים לעשות ביטוח רפואי לנסיעה לחו"ל, הדבר הכי הגיוני, לכאורה, הוא לעשות ביטוח רפואי דרך קופת החולים, הרי הם יודעים בדיוק מה מצבנו הרפואי, ולפי זה יתאימו את הכיסוי הנדרש, וגם הפרמיה תהיה בהתאם. יתרה מזאת – בזכות כיסוי ריאלי, מבטוחים בעלי סיכון מינימלי ישלמו הרבה פחות עבור הביטוח. אלא שהמציאות היא אחרת.
בין הסיבות שמאגרי המידע לא "מדברים" זה עם זה, ניתן למנות את הגנת הפרטיות או סודיות רפואית, סיבות טכניות או משפטיות – אני ארחיב על כך באחיד הפרקים הבאים. זו הסיבה שביטוח רפואי לחו"ל דרך קופת-חולים הוא ביטוח גנרי ולא חליפה מותאמת לכל אחד (ותודה לע.ר. על ההסבר בנושא הזה).
איך בכל זאת, נוכל להפיק תועלת רבה יותר מכל אותם מאגרים שלא אנחנו מנהלים אותם?
הדבר החשוב ביותר לטעמי הוא לשמור באופן מסודר רשימה של מאגרי מידע שאנו יודעים שאנו מויפעים בהם. הדבר הבא הוא לוודא, ככל שנוכל, שהמידע שרשום שם מביא לנו את התועלת המירבית. ברור שאני לא מתכוון להמליץ לאף אחד לנסות ולשתול מידע פיקטיבי בכל מיני מערכות, אלא אני מתכוון לכמה פעולות פשוטות שכדאי לעשות בערך אחת לשנה:
- לוודא שהפרטים הבסיסיים שלנו רשומים בצורה נכונה – כתובת, טלפון, דוא"ל, תאריך לידה, מספר זהות, ונתונים דומים – כמובן שרצוי להמנע ממסירת פרטים מזהים במקומות בהם הם אינם נדרשים.
- לבדוק האם כללי הגנת המידע ושמירת הפרטיות לא השתנו לרעה מאז הפעם האחרונה שהמידע הועבר אליהם.
- לפנות לארגונים שכבר אין לנו צורך או רצון להיות אצלם במאגר ולבקש מחיקת המידע שרשום עלינו.
- לעדכן את כל הגופים הרלונטיים בכל שינוי יזום של אחד מפרטי ההתקשרות איתנו.
עד כאן הפעם, בפרקים הבאים אעסוק במאגרי המידע הפרטיים שיש לנו, במערכות ש"מדברות" או לא "מדברות" זו עם זו, ועוד…
קראתם, אהבתם, ואתם עדיין לא מנויים? זה הזמן להרשם לעדכונים בדוא"ל במשבצת ההרשמה שבצד שמאל.
4 מחשבות על “מאגרי המידע ואנחנו – פרק שני”
מאגרי המידע שאנו יודעים עליהם ומתנהלים לפי דרישות החוק (אנכרוניסטי ומפגר ככל שיהיה) אינם "מדברים" זה עם זה. מאגרי מידע שאיננו יודעים עליהם, איננו חפצים להכלל בהם וכוללים מערכות מודיעין (למי שמספיק מעניין לעקוב אחריו) ודומיהם – "מדברים" זה עם זה מצוין. כדברי המשורר: "הם מדברים עלי אך לא איתי"…
אני נזהר לא לעסוק בדברים שאני פחות מבין בהם, אבל יש לי הרגשה שגם עולם המודיעין לא בדיוק חוגג קישוריות.
באחת מתוכניות התחקירים ראיתי שאמנם באינטרפול קיים מאגר מידע מפואר , אבל לא תמיד הוא נגיש לגורמי הבטחון השונים.