חוק נגישות אתרים הוא חוק חשוב, הוא מחייב את בעלי האתרים ובוני האתרים לשאת באחריות התאמת האתר שלהם לבעלי מוגבלוית.
כמו שמחוייבים להקצות חניה לנכים, ודואגים לבנות שיפועים מתאימים לאנשים בכסא גלגלים, כך גם עולם האינטרנט צריך להתאים לאנשים בעלי מוגבלויות.
לשמחתי – אין לי בעיות מוטוריות, וגם הראיה שלי סבירה (כשאני לא שוכח להרכיב את משקפי הקריאה), אבל אני לוקה בעוורון צבעים מכובד. זו הסיבה שנושא הנגישות קרוב לליבי, ולאחרונה אני נוטה לכתוב ולהגיב לסטטוסים שמתפרסמים בקבוצות הפייסבוק השונות, העוסקות באתרי אינטרנט, בהן אני חבר.
החוק היבש
חוק נגישות האתרים חל על כל אתר שעולה לאוויר החל מיום ראשון הבא (25/10/2015), ויחול בעוד שנה על כל האתרים שהוקמו קודם לתאריך הזה. בלשון פשוטה – החוק קובע שבעל אתר לא מונגש עלול להיקנס בסכום של עד 50,000ש"ח אף ללא הוכחת נזק. עד כתיבת שורות אלה, לא ידוע לי על תביעה כזו, ככל הנראה גם לא תהיה בשבוע הקרוב. אך אין לי ספק שתהיינה תביעות כאלה בעתיד. תביעות אשר יגיעו גם מאופורטוניסטים שינסו לזכות ב-50,000ש"ח תמורת השקעה לא רבה (אגרת בית משפט על תביעה?).
הבעיתיות בחוק הקיים
אחת הבעיות עם החוק, לטעמי, היא הפרשנות הרחבה שיש להגדרת האתרים החייבים בהנגשה. לדוגמא – האתר שלי, האתר הזה בו אתם קוראים כרגע – זהו הבלוג שלי.
אני כותב בו להנאתי, ומקווה שגם להנאת הקוראים, הן הקבועים והן המזדמנים. האם אני מחויב בהנגשה? האם אני נותן שירות לציבור?
אין לי תשובה מוחלטת לכך.
בעיה נוספת – מהו היקף ההשקעה הנדרשת כדי להנגיש אתר פרטי שאינו רווחי או שאינו למטרת רווח? האם הקמת אתר בפלטפורמה חינמית, שאיפשרה לבעלי עסקים זעירים, טרם החלת החוק, לבנות אתר תדמית בסיסי, בעצמם או בעלות מזערית, תהפוך עכשיו לעול על בעל העסק, ובעצם תחייב אותו להשקעה גבוהה הרבה יותר, או להחליט שלא להקים כלל אתר ובכך לצמצם את סיכויי הצלחת העסק?
מה עלול לקרות במקרה של תביעה
כשבאים לבחון תביעה – יש מספר שיקולים הנמצאים על שולחנו של השופט בבואו לפסוק. השיקול הראשון הוא כמובן לשון החוק וכוונת המחוקק, אבל ישנם גם שיקולים כלכליים, שנמדדים בעת קבלת ההחלטה. האם עסק שכלל לא טרח להשקיע בהנגשה יקבל אותו יחס כמו עסק שהשקיע אך כשל בחלק מהמדדים?
הרי מדובר על תביעה ללא הוכחת נזק. במקרים בהם קיים נזק – מדובר על תביעת נזיקין, שהתובע נדרש להוכיח את היקף הנזק ומה השווי הכספי של השבת המצב לקדמותו (טיפולים, אובדן הכנסה, פגיעה במוניטין, עגמת נפש וכו') – בתי המשפט מתורגלים במקרים כאלה, וקיימים כלים למדוד מהו שווי הנזק.
בתביעה בגין אי הנגשה, ללא הוכחת נזק, יצטרך הנתבע לנמק מדוע האתר לא מונגש ולהוכיח שעשה מאמץ סביר כדי לעמוד בדרישות החוק.
מהו מאמץ סביר? גם זו שאלה שעלה מספר פעמים בבית המשפט, המפורסמת בהן – מקרה של אדם שהשליך מקרר ישן לרחוב, וילד נלכד בתוכו ונחנק למוות. עלתה השאלה האם האדם הסביר היה פועל אחרת. האיש החתים את כל דיירי הרחוב שהם היו נוהגים כמוהו, אך השופט קבע "בית המשפט הוא זה שיגדיר את האדם הסביר" והרשיע את האיש.
אמנם לא מדובר כאן במקרה מוות, חלילה, אלא בהנגשת אתרי אינטרנט, אני מאמין שסוגייות אלה, ורבות אחרות, יצטרכו לקבל את עמדת בית המשפט, ורק לאחר מספר פסיקות וערעורים וערכאות גבוהות, יעוצב החוק במתכונתו המעשית וגבולת הגזרה יהיו יותר ברורים.
דעה אישית (ולא מחייבת!)
הדעה האישית שלי – גופים מוסדיים, בטח ממשלתיים, מחוייבים בהנגשה הגבוהה ביותר. גם גופים מסחריים, הנותנים שירות ללקוחות רבים (בנקים, חברות ביטוח, טלפוניה, טלויזיה וכו') – מחוייבים לתת שירות מונגש, וכך גם עסקים שאין להם מתחרה או חלופה אחרת (מונופול).
יתר העסקים – צריכים להיות שחקנים בשוק החופשי, בדומה לתעודת כשרות או תו תקן – אתר מונגש יהיה זכאי לתו תקן, ובאופן טבעי גם יזכה לקהל של בעלי מוגבות שיהיה מהשירות, אתר לא מונגש – הלקוחות יצביעו ברגליים וילכו לקבל שירות ממישהו אחר.
המלצות
ההמלצה שלי לבעלי אתרים – להתחיל עם הדברים הפשוטים:
- להתקין סרגל כלים לשינוי גודל הפונט, התאמה לעוורי צבעים ומתקשים בראייה (בדומה למה שהתקנתי ממש בימים אלה אצלי – עדיין לא סיימתי את ההתאמה של כל האלמנטים).
- להוסיף כיתוב חלופי לכל התמונות.
- לתת חלופה הולמת לאפקטים קוליים או ויזואליים.
- להשתמש בכלים הרבים הקייימים ברשת לבדיקה תקופתית של האתר.
דגשים
שלוש נקודות חשובות:
- יש לי השכלה משפטית, אך אני לא עורך-דין, איני מוסמך לתת יעוץ משפטי והדברים שנכתבו מייצגים את דעתי הפרטית ואינם המלצה או הצעה לפעול בניגוד לחוק.
- האתר שלי עדיין לא מונגש במלואו, יש לי עוד הרבה עבודה, מי שרוצה להעזר בי בקשר לפעולות שכבר בצעתי או לעזור לי בהמשך ההנגשה – מוזמן!
- אם כולם יעשו את הצעדים הסבירים הנדרשים לשפר את נגישות האתרים שלהם – תביעות כנגד אתרים, אם וכאשר תהיינה כאלה, יתמקדו במהות ולא בקנטרנות.
כבר נרשמתם כמנויים לבלוג שלי? סרגל כלים שמאלי – תיבה אחרונה, להירשם, לאשר את המייל המתקבל, וזהו!
9 מחשבות על “על הנגשה ונגישות”
מאמר מצוין, למדתי, תודה.
תיקון הגהה קטן כאן אצלך למעלה "אחת הבעיות עם החוק, לטעמי, היא הפרשנות הרחבה שיש להגדרת האתרים החייבים בהנגשה. לדומגא – האתר שלי,…"
המילה לדומגא, מאמין שצריכה להיות לדוגמא.
תודה
הטעות תוקנה 🙂
כתבה מצוינת .
המון תודה יעקב
אני בעצמי בונה אתרים ומתכנת והחוק עצמו נורא מבלבל ולא מובן. יש מעיין הרגשה במדינה שלנו (אצלי לפחות) שפעם בכמה זמן מתעורר "חוק" כזה או אחר שמטרתו אחת – לרכב על בעלי עסקים קטנים ובינוניים. בכל מקרה, נמשיך לעקוב ונמתין לעדכונים.
אגב, את סרגל הכלים שלך באתר – בנית בעצמך?
שוב המון תודה.
אסף ברון
תודה, הסרגל שהשתמשתי בו הוא
wp-accessibilty
אחרי ההתקנה צריך לעבור ולתקן חלק מההגדרות ב-css
אני עדיין עובד על זה.
עדכון : אני בוחן כעת שימוש ב- accessible poetry , במהלך הבחינה מוצג אחד משני התוספים הללו, אני מניח שתוך זמן קצר אקבל החלטה על התוסף הנבחר.
הבעיה העיקרית עם חוק הנגישות הוא שהחוק עצמו לא נגיש ! לא נגיש לכותבי האתרים שצריכים ליישם אותו !
זה נשמע מצחיק אבל אנשים חסרי השכלה וחסרי ידע החליטו יום אחד שצריך להנגיש אתרים.
במקום לתת רשימה של כ 10 פרמטרים ברורים שאותם צריך ליישם נתנו רשימה של 700 פרמטרים הכל באנגלית AA AAA לך תבין מה רוצים ממך …
גם אם תעבוד על הנגשת האתר 5 שנים תמיד יבוא מישהו שימצא משהו לא נגיש באתר …
כעת באים לכל מיני עסקים קטנים ומאיימים עליהם … ניקח לדוגמא גנן שבנה אתר ב 1000 ש"ח אתר קטן עם 5-10 עמודים
כעת להנגיש אותו יעלה לו עוד 1,500 ש"ח. זה לא חוצפה ?
אף אחד במדינה לא יודע בוודאות מה צריך לעשות כדי להנגיש אתר !
אף אחד לא הסביר כמו שצריך לבוני אתרים מה לעשות !
פשוט חוק ביזיוני !
החוק אכן לא נגיש, ולא באמת ברור מה גבולות הגזרה. זו אחת הבעיות שהזכרתי במאמר.
מקווה שלמחוקק ולרשות השיפוטית תהיה התבונה לנהוג בצורה נכונה בראשית הדרך.
אני למשל בונה אתרים שקשורים לצילום ולתמונות
מה הטעם להנגיש אותו לעוורים ?
שמעתי ואינני יודע אם זה נכון שאפשר לבקש פטור עבור אתר
אבל ממי מבקשים פטור ובכלל רק שלא יטילו על מכון התקנים .
בקיצור דעתי כמו שתמיד אמרתי היא שהאינטרנט התקדם יפה כל עוד לא התעסקו איתו המחוקקים .
מסכים לחלוטין, אין סיבה אמיתית להנגיש אתר שמהותו צפיה בתמונות.
מצד שני כבר שמעתי על עיוורים שקיבלו סיור חווייתי במוזיאון.
הגדרה של עיוור היא גם קצת מטעה. יש עיוורים שכן רואים צלליות או גושי צבע, יש עיוורים שראו בעבר והתעוורו כתוצאה ממחלה או פגיעה.
המחוקק נכנס כדי להגן ולתמוך בחלש, ימים עוד יגידו עד כמה המהלך הזה תרם או לא, וכמה נפגעו ממנו עסקים קטנים ואנשים פרטיים.