אני משתדל מאוד להקפיד על עברית תקנית, יחד עם זאת, יש לי חיבה למילים שנוצרו משיבוש של משהו אחר.
אוצר המילים שלי מכיל כמה וכמה כאלה, חלקן אף הצליח לחדור בצורה זו או אחרת גם לסובבים אותי.
הבוקר אמרתי לעצמי יצאת סיפוקולו ואף כתבתי על זה "לכל העולם ואשתו" בפייסבוק. מן הראוי להסביר מה ולמה.
נתחיל ב"מה זה סיפוקולו?"
במקום לומר כל מיני ביטויים המתארים אדם מסוים כ-"לא חכם" (בלשון עדינה), ונפוצים בקרב ילדים ומבוגרים כאחד, אני נוהג לומר יצאת סיפוּקוּלוּ ולתופף באצבעות את המנגינה של השיר "ציונה" (ניסים גרמה).
המילה סיפוקולו כשלעצמה, יש לה ניגון משעשע. מצד אחד, היא לא נשמעת בעברית, וגם לא בשפה אחרת מהאיזור או מהתפוצות. מצד שני היא לא בדיוק זרה, משהו בצליל שלה נשמע מוכר.
כשאומרים למישהו יצאת סיפוקולו, קורה דבר מעניין.
אם האדם מכיר את הביטוי, הוא מחייך כי הוא מבין שהוא עשה משהו לא חכם, ואנחנו זורמים איתו, מעירים לו, אבל בלי להעליב.
אם האדם לא מכיר את הביטוי, הוא מחייך, כי באמת המילה מתנגנת באופן משעשע, ואז מבקש הסבר. אחרי ההסבר הוא שוב מחייך, כי הוא עבר למצב שתואר קודם…
ועכשיו "למה סיפוקולו?"
לכל אח בכור, מעצם הגדרתו כאח, יש לפחות אח אחד צעיר שבו הוא "מתעלל" ועושה לו קונדסים.
גם לי יש אח שסבל לא מעט מהקונדסים שלי, ביחוד בשלב שבו, כילד קטן, הוא שיבש מילים (עכשיו אתם מנסים לחשוב איזו מילה השתבשה, נכון?).
לפני שהמציאו את מכשיר הסודה המעוצב שיש לחלקנו על השיש, במטבח, כמעט בכל בית היה מכשיר כסוף עם ראש אדום שמייצר מים מוגזים – סודה!
למתקן המופלא הזה, שלפי הסיפורים, היה מתנה נפוצה לחתונה או לחנוכת הבית, קראו "סיפולוקס". אתרע מזלו של אחי והוא שיבש את השם "סיפולוקס" ל… כמובן – "סיפוּקוּלוּ"!
בשלב זה פרצתי בצחוק ואמרתי לו:"אה… יצא לך סיפוקולו, יצא לך סיפוקולו…". זהו. המילה סיפוקולו באה לעולם, ונכנסה למאגר הדברים הלא נחוצים שאני שומר בראש.
שמרתי שם את המילה עד השלב שבו התבגרתי, הציניות שלי החלה לפרוח, והייתי צריך מילה שבאמצעותה אפשר לעקוץ, אבל בלי להכאיב ממש.
בדרך פלא, המילה נשלפה מנבכי הזכרון וגיליתי שהיא מתאימה להפליא לצורך הזה.
עברו כך וכך שנים, גדל דור חדש, וכיום, הילדים שלי, שגם להם לא חסר מהגנים שלי, משתמשים במילה זו נגדי בכל הזדמנות שרק אפשר…
מה לעשות, גם אני לפעמים יוצא סיפוקולו, צריך להיות ביקורתיים כלפי עצמנו, לא?
ברור שכן, אבל במידה, לעקוץ בלי להכאיב. בקיצור – סיפוקולו!
אולי בעתיד אכתוב על עוד מילים שנוספו אצלי לשפה.
קראתם? חייכתם? לא תתנו לי לייק?
3 מחשבות על “"יצאת סיפוּקוּלוּ" או – איך דברים מתגלגלים?”