רשימה של כל מי שלא…

את מגיעה למשרד, מפעילה את המחשב, מנסה לחשוב על כל ניתוחי המידע שתעשי בשבוע הקרוב, מדמיינת לעצמך בראש, בדרך שרק את יכולה לדמיין, את כל פריטי המידע מהמאגר העצום שלך, מסתדרים כל-כך יפה וכל-כך פשוט בחתכים ובמיונים שתעשי לנתונים.

מי שאיבד אותי כבר בפיסקה הראשונה – לא להתיאש. תנו צ'אנס…

ממשיכים?

את פותחת את המיילים, ורואה שם דרישה לדו"ח חדש ממחלקת השיווק. את לא ממש מתרגשת, הם רוצים דו"חות פעמיים ביום. את הדו"חות שלהם את הרי "אוכלת לארוחת בוקר". מקליקה על המייל, קוראת את הדרישה, החיוך אט אט נעלם, השפתיים מתיישרות, ומתחילות להתעקל מטה, הבעה של תמהון עולה על פנייך. את קוראת את הדרישה חצי בקול, חצי בלחש, ואז את אומרת, יותר בקול מאשר בלחש – "הם רוצים ש… מה?"

אז הנה מה שהם רוצים:

אנחנו זקוקים דחוף לרשימת כל המוצרים,
שלא מופיעים במאגר המידע שלנו, 
מתי תוכלי לתת לנו את זה?

בשלב הזה אני רוצה להסביר את הבעיה לכל מי שלא הבין את הבעיה…

כל דו"ח שמופק ממאגר מידע כלשהו, שולף מתוך מאגר המידע נתונים שעונים לקריטריון מסוים. זה לא משנה אם זה כלי מובנה במערכת, או כתיבת SQL, (או אמ"ת3 למי שמכיר…), או אפילו סינון באקסל. כדי שנוכל לקבל רשימה של "מי שלא…", אנחנו צריכים שתהיה לנו רשימה שכוללת את מי שכן, ואת מי שלא, כדי שנוכל לומר למחשב "תן לי מתוך הרשימה את אלה שלא".

מסובך?

הבה נעשה את זה יותר פשוט. בילדותי אהבתי לבנות דגמי מטוסים (מה שנקרא "מטוס להרכבה"), היו לי בחדר עשרות דגמים, מונחים על מדפים, תלוים מהתקרה וגם על הקירות. היתה לי דודה מאמריקה שבאה לביקור, וראתה את האוסף שלי. לקראת נסיעתה חזרה, היא אמרה לי שכשהיא תחזור לאמריקה, היא רוצה לשלוח לי מתנה – "מטוס להרכבה", ולכן היא בקשה שאני אתן לה רשימה של הדגמים שאין לי עדיין, והיא תלך עם זה לחנות ותקנה לי. התיישבתי בהתלהבות להכין את הרשימה, אחרי שמילאתי עמודה בשמות של מטוסים, הבנתי שזו משימה בלתי אפשרית. הרי אין לי מושג אילו דגמים קיימים, בטח לא באמריקה. אז הבנתי שיותר נכון לעשות את ההפך, והכנתי רשימה של הדגמים שיש לי. עם הרשימה הזו היא תוכל ללכת לחנות, ולומר למוכר – תן לי משהו שאין ברשימה הזו. המוכר יודע מה הדגמים שיש לו בחנות, והוא יוכל בקלות לבחור דגם שקיים אצלו ולא קיים ברשימה.

האנלוגיה חזרה למערכות מידע היא כעת פשוטה – כדי שנוכל להכין רשימה של מי שלא קיים, אנחנו צריכים שתהיה לנו רשימה של כולם, וממנה נסנן את מי שלא קיים אצלנו. אם עיתון מסוים רוצה לפנות לכל דיירי הרחוב שאינם מנויים שלו – הוא צריך להשיג את רשימת תושבי הרחוב, וממנה לסנן את רשימת המנויים שכבר יש לו. אם מדריכי תנועת נוער רוצים לפנות לילדים מכל בתי הספר בעיר שלא הצטרפו עדיין לתנועה שלהם – הם צריכים להשיג (באופן חוקי כמובן) את רשוימת התלמידים, בכיתות הרלוונטיות, באותה העיר, ולסנן ממנה את מי שכבר חבר בתנועת הנוער.

כעת אני חוזר אלייך, האנליסטית מהפתיח –

הבעת התמהון שלך מוצדקת לחלוטין. הדבר הנכון הוא לחזור אל מחלקת השיווק, ולומר להם: "כדי לתת לכם את רשימת כל המוצרים שלא במאגר, אני צריכה להכין רשימה של כל המוצרים בעולם, מצנצנת סחוג ועד בואינג 747, אני מניחה שלא לזה התכוונתם, נכון?, אז תגידו לי בבקשה בדיוק לאיזה מוצרים כן התכוונתם, כדי שאנסה למצוא את המקורות השונים שמהם אוכל לנסות ליצור את הרשימה של 'כל המוצרים', וממנה לסנן את מה שלא במאגר, וזה ממש לא משהו שיגמר ביום-יומיים".

מוקדש לכל כותבי הדו"חות שנתקלים בבקשות לדו"חות מוזרים ומתמודדים איתם בדרכים יצירתיות.

ואם מישהו תהה – קיבלתי דגם ענק של מעבורת החלל אנטרפרייז (ההיא של נאסא, לא של סטארטרק)